Vayedaber

Moed katane

Daf 16a

שְׁמוּאֵל אָמַר. פח''ז חוֹבָה. נת''ר רְשׁוּת. פְּרִיעַת רֹאשׁ חֲזִירַת קֶרַע זְקִיפַת הַמִּיטָּה חוֹבָה. נְעִילַת סַנְדָּל תַּשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה רְחִיצָה רְשׁוּת. חַד תַּלְמִיד מִן דִּשְׁמוּאֵל שִׁימֵּשׁ מִיטָּתוֹ. שָׁמַע שְׁמוּאֵל וְאִיקְפִּד עָלָיו וָמִית. אֲמַר. לַהֲלָכָה אִיתְאֲמָרַת. דִּילְמָא לְמַעֲשֶׂה. רַב אָמַר. ח''ז חוֹבָה. פ''ן רְשׁוּת. חֲזִירַת קֶרַע זְקִיפַת הַמִּיטָּה חוֹבָה. פְּרִיעַת רֹאשׁ נְעִילַת סַנְדָּל רְשׁוּת. 16a תְּרֵין בְּנוֹי דְרִבִּי נַפְקוּן. חַד רֵישֵׁיהּ מְגַלֵּי וּשְׁלִיח סַנְדָּלוֹי. חַד רֵישֵׁיהּ מְכַסֵּי וּלְבִישׁ סַנְדָּלוֹי. רִבִּי יוֹנָה סְלַק לְגַבֵּי רִבִּי גוֹרְיוֹן. נְפַק לְגַבֵּיהּ לְבִישׁ סַנְדָּלוֹי. אֲמַר לֵיהּ. מָה אַתְּ סְבַר דְּיַלְפִינָן עוֹבְדָא מִמָּךְ. לָא יָֽלְפִין עוֹבְדָא מִן בַּר נַשׁ זְעִיר.

Traduction

Si l’homme en deuil déclare ne pas vouloir renverser le lit, parce qu’il veut dormir sur un siège, on ne l’écoutera pas, en raison de son refus de se conformer à l’usage; mais s’il déclare vouloir le faire, cela suffit (et il lui est loisible de dormir où il veut). —Mais n’y a-t-il pas une Mishna opposée à cet avis, en disant (99)'''''' Mishna 5, (Sanhedrin 2, 2); V. J., ib. ( 20a).'''''': ''Pendant que l’on offre le repas funèbre, tout le peuple est assis à terre formant le rond, et lui sera assis dans un fauteuil'', coutume applicable seulement au pontife, non à un simple prêtre; et encore n’est-il permis au grand prêtre d’être assis de cette façon qu’en public, non s’il est seul, et en réalité ils ne s’asseyent pas ainsi, mais à terre.

Pnei Moshe non traduit

שמואל אמר וכו'. אשבת שבתוך שבעה קאי:

פריעת ראש. שמגלח האבל ראשו בשבת ואינו מתעטף:

אמר להלכה איתאמרת. האי מילתא דילמא למעשה בתמיה:

רב אמר וכו'. דסבירא ליה עיטוף הראש נוהג גם בשבת וכן איסור תשמיש המטה דהוו דברים שבצינעא ונוהג אף בשבת:

תרין בנוי דרבי נפקין. בשבת שבתוך שבעה:

חד רישיה מגלי ושליח סנדלוי. דסבירא ליה כשמואל ופריעת הראש חובה ושלף סנדליה שהוא רשות:

וחד רישיה מכסי. דסבירא ליה כרב:

ולבוש סנדלוי. שהיא לכ''ע רשות:

אמר ליה מה את סבר שעשית כך אם להראות לילף עובדא מינך אין למדין מן בר נש זעיר כמוך:

וּמִלִּקְרוֹת בַּתּוֹרָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וְאֵין וְאֵֽין דּוֹבֵר אֵלָיו֨ דָּבָ֔ר. וַאֲפִילוּ דָבָר שֶׁלְתּוֹרַה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כָּל גַּרְמֵיהּ אִילּוּ תַנָּא לֹא הֲוָה מַיִית. מַאי כְדוֹן. כַּיי דָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּשֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִין בְּמַה לִפְתּוֹחַ לוֹ. אִם בְּגוּפוֹ אִם בְּמָמוֹנוֹ אִם בְּנֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו. חַד תַּלְמִיד מִן דְּרַב חִסְדָּא אִיבְאַשׁ. שְׁלַח לֵיהּ תְּרֵין תַּלְמִידִיו דְּיִתְנוּן עִימֵּיהּ. אִיתְעֲבִיד קוֹמֵיהוֹן כְּמִין חִיוִי וְאַפְסְקוּן וּדְמָךְ. חַד תַּלְמִיד מִן דְּבַר פְּדָיָה אִיבְאַשׁ. שְׁלַח לֵיהּ תְּרֵין תַּלְמִידִין דְּיִתְנוּן עִימֵּיהּ. אִיתְעֲבִיד קוֹמֵיהוֹן כְּמִין (כּוֹסְבָא) [כּוֹכְבָא] וְאַפְסְקוּן וּדְמָךְ. תַּנֵּי. אֲבָל שׁוֹנֶה הוּא בְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָגִיל. כְּהָדָא רִבִּי יָסָא הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא. שְׁלַח לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן תְּרֵין תַּלְמִידִין דְּיִתְנוּן עִימֵּיהּ. אִין מִשּׁוּם דְּשָׁרִי לָא יָֽדְעִין. וְאִין מִשּׁוּם דְּלָא רָגִיל לָא יָֽדְעִין. וְרִבִּי יָסָא לֹא רָגִיל. אֶלָּא כְגוֹן אִילֵּין מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן דְּבַר נַשׁ מִישְׁתָּאִיל בְּהוֹן וְקַיַים לֵיהּ כְּמָאן דְלָא רָגִיל. רִבִּי יוֹסֵי בַּר פֵּיטְרֻס חָמוֹי דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי קַדְמַייָא הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא. שְׁלַח לֵיהּ בַּר קַפָּרָא תְּרֵין תַּלְמִידִין דְּיִתְנוּן עִימֵּיהּ. אִין דְּשָׁרִי לָא יָֽדְעִין. וְאִין מִשּׁוּם שְׁהָיָה לָהוּט אַחַר הַתּוֹרָה לָא יָֽדְעִין. וְתַנֵּי כֵן. אִם הָיָה לָהוּט אַחַר הַתּוֹרָה מוּתָּר.

Traduction

Tantôt le lit sera renversé 6 jours (100)Semahot ch. 11., tantôt 5, tantôt 4, tantôt 3: Si le décès a eu lieu un vendredi, on renversera le lit 6 jours (en défalquant le samedi de la semaine); si c’est un vendredi près de la nuit (qui compte comme journée, mais il est trop tard pour déplacer le lit), ce sera de 5 jours; si dans la semaine de deuil il y a un jour de fête au lendemain du Shabat, ce ne fera que quatre jours; si enfin dans cet espace de temps il y a les 2 jours de la fête du nouvel an, il ne restera que 3 jours. Un disciple de R. Mena a enseigné à l’un des proches parents du Nassi que lorsqu’il est arrivé de redresser le lit (pour le Shabat, ou une fête), il n’est plus besoin de le renverser. Combien de jours de deuil l’affligé avait-il déjà observés lorsqu’il reçut avis de cette règle? Selon R. Jacob b. Aha au nom de R. Yossa, il y avait deux jours; selon R. Aba, R. Amé, ou R. Jacob b. Zabdi au nom de R. Isaac, il y avait 3 jours. R. Hanina b. Papa enseigna qu’il faut de nouveau renverser le lit, ne resterait-il qu’un jour de deuil à observer; et en songe lui apparut ce verset (1R 13, 21): Parce que tu t’es révolté etc. (le blâmant de son opposition). On a enseigné: celui qui demeure dans une auberge n’est pas tenu de renverser le lit, pour qu’on ne l’accuse pas de faire de la sorcellerie.

Pnei Moshe non traduit

ואין דובר אליו דבר. בכל שבעת הימים ומדכתיב דבר מיותר דריש ואפי' דבר של תורה:

א''ל ר''ש בן לקיש. כל עצמו אלו היה שונה תמיד לא הוה מיית שלא היה יכיל מלאך המות לשלוט בו כהני עובדי דלקמן:

ומאי כדון. מאי האי דכתיב ואין דובר אליו דבר כהאי דאמר וכו'. מפני שלא היו חבריו יודעין באיזה דבר שאירע לו לפתוח לו ולנחמו אם בגופו וכו':

איבאש. חלה ומסוכן:

דיתנון עמיה. ואין לו רשות למלאך המות:

ואיתעביד קמיהון כמין חיוי ונבעתו והפסיקו מלשנות ונפטר אותו התלמיד:

כמין כוכבא. להבעיתם:

אין משום דשרי וכי' ולא ידעין. הטעם אי משום דס''ל דאבל מותר לקרות בתורה או משום דלא רגיל. ופריך ור' יסא לא רגיל בתורה בכל מקום אלא כגון מיליהון דרבנן כך הוא דרכם דאם בר נש נשאל בהם באיזו שאלה עושין עצמן כאלו לא רגיל ולעיין בדבר:

ואין משום שהיה להוט אחר התורה. נפשו חשקה ודביקה בתורה לשנות תמיד וכגון זה מותר:

עַל כָּל דָּבָר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה כֹּהֵן מִיטַּמֵּא יִשְׁרָאֵל מִתְאַבֵּל. הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶם אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ וַאֲחוֹתוֹ הַנְּשׂוּאָה מִתְאַבֵּל וְאוֹנֵן אֲבָל לֹא מִיטַּמֵּא. אָרוּסָתוֹ לֹא מִתְאַבֵּל וְלֹא אוֹנֵן וְלֹא מִיטַּמֵּא. תַּנֵּי. כָּל שֶׁמִּתְאַבְּלִין עָלָיו מִתְאַבְּלִין עִמּוֹ. רַב דָּֽמְכַת אַחְתֵּיהּ. וּפְקִיד לְחִייָה בְּרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. כַּד תִּי סְלִיק לְגַבִּיי הֲוֵי שְׁלַח סַנְדַּלַךְ. רִבִּי מָנָא הֲווֹן בְּנוֹיי דְרִבִּי חֲנִינָה אָחוֹי מֵייתִין. אָתוּן וּשְׁאָלוּן לְרִבִּי יוֹסֵי. מָהוּ לִכְפּוֹת אֶת הַמִּיטָּה. אֲמַר לוֹן. לֹא צָרִיךְ. מַהוּ לִישָׁן עַל גַּבֵּי מִיטָּה כְפוּייָה. אֲמַר לוֹן. לֹא צָרִיךְ. מַהוּ לִקְרוֹת אֶת שְׁמַע וּלְהִתְפַּלֵּל. אֲמַר לוֹן. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הֲרֵי שֶׁהָיָה עָסוּק עִם הַמֵּת בַּקֶּבֶר וְהִגִּיעָה עוֹנַת קִרְיַת שְׁמַע. פּוֹרֵשׁ לִמְקוֹם טַהֲרָה וְלוֹבֵשׁ אֶת תְּפִילָּיו וְקוֹרֵא קִרְיַת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל.

Traduction

Si quelqu’un a perdu son gendre ou sa bru, ou un parent du côté de sa femme (par alliance), il n’est pas tenu de renverser le lit, sans user de la teinture des yeux (Kohl), ni du fard (fucus); il observera le degré de deuil pratiqué par celle-ci. De même, pour la femme, si elle a perdu son gendre ou sa bru, ou un des parents de son mari, elle ne devra ni se teindre les yeux, ni se farder, et elle observera le deuil au même degré que lui. Selon Samuel, c’est vrai seulement pour le gendre, ou la bru, non pour un autre proche parent. R. Aba b. Cohen dit en présence de R. Yossé, ou R. Juda b. Pazi au nom de R. Yohanan, que cette participation au deuil a lieu si le gendre ou la bru a demeuré dans la même maison. R. Yossé se leva alors avec R. Juda b. Pazi et dit: Est-ce toi qui as entendu exprimer ainsi cet avis par ton père? —Non, dit-il, mon père ne s’est pas exprimé ainsi, mais son frère. Lorsque la femme du fils de Néhémie mourut, on vint demander à Néhémie s’il fallait renverser le lit? Ce n’est pas nécessaire, dit-il. Est-il permis de réciter le shema et de dire la prière de l’amida pendant les préparatifs funèbres? On peut résoudre cette question de ce qu’il est dit (101)Cf. ci-dessus, p. 336.: Si l’on est occupé à enterrer un mort et qu’arrive le moment de réciter le shema, on se retirera dans un endroit pur, on revêtira les phylactères, on lira le shema, et l’on se mettra à prier (à dire l’amida).

Pnei Moshe non traduit

הוסיפו עליהם וכו'. אע''פ שאין הכהן מיטמא לאלו מתאבלין עליהן:

רב דמכת אחתיה. נפטרה אחותו וציוה לחייה בריה וא''ל כד תהא סליק לגבאי אז הוי שלח סנדלך לנהוג איזו אבלות ושלא בפניו אין אתה צריך לכך:

מהו לכפות את המטה. בביתו של ר' מנא:

מהו לישן. ר' מנא ע''ג מטה כפויה:

מהו לקרות את שמע. בעוד שהן עסוקין במת:

נישמעינה וכו'. לעיל בברכות פ''ב בהלכה:

מֵאֵימָתַי כוֹפִין אֶת הַמִּיטּוֹת. מִשֶּׁיָּצָא הַמֵּת מִפֶּתַח הֶחָצֵר. דִּבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר. וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. מִשֶׂיִּסָּתֵם הַגּוֹלָל. וּכְשֶׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מִפֶּתַח הֶחָצֵר אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר לַתַּלְמִידִים. כְּפוּ אֶת הַמִּיטּוֹת. וּכְשֶׁנּסְתָּם הַגּוֹלָל אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ לַתַּלְמִידִים. כְּפוּ אֶת הַמִּיטּוֹת. אָֽמְרוּ לוֹ. כְּבָר כָּפִינוּם עַל פִּי זָקֵן. בְּעֶרֶב שַׁבָּת הוּא זוֹקֵף אֶת מִיטּוֹתָיו. בְּמּוֹצָאֵי שַׁבָּת הוּא כוֹפָן. תַּנֵּי. דַּרְגֵּשׁ נִזְקֶפֶת וְאֵינָהּ נִיכְפֵּית. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. שׁוֹמֵט אַת הַקְּלַמֶנְטָרִין שֶׁלָּהּ וְדַייוֹ. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. מִיטָּה שֶׁנַּקְלִיטֶיהָ עוֹלִין וְיוֹרְדִין עִמָּהּ שׁוֹמְטָן וְדַייוֹ.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

מאימתי כופין את המטות. שם בפ''ג בהלכה א' עד ונזכר שהוא אבל וע''ש:

Moed katane

Daf 16b

אֵי זוֹ הִיא מִיטָּה וְאֵי זוֹ הִיא דַּרְגֵּשׁ. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. כָּל שֶׁמְסָֽרְגִין עַל גּוּפָהּ זוֹ הִיא מִיטָּה. וְכָל שֶׁאֵין מְסָֽרְגִין עַל גּוּפָהּ זוֹ הִיא דַּרְגֵּשׁ. וְהָא תַנִּינָן. הַמִּיטָּה וְהָעֲרִיסָה מִשֶּׁיְּשׁוּפֵם בְּעוֹר הַדָּג. אִם מְסָרֵג הוּא עַל גּוּפָהּ לְאֵי זֶה דָבָר הוּא שָׁפָהּ. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. 16b תִּיפְתָּר בְּאִילֵּין עַרְסָתָא קַיְסָרִייָתָא דְּאִית לָהּ נִיקְבָן.

Traduction

וּמְנָיִין לִכְפִיַית הַמִּיטּוֹת. רִבִּי קְרִיסְפִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וַיֵּֽשְׁב֤וּ אִתּוֹ֙ לָאָ֔רֶץ. עַל הָאָרֶץ אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא וַיֵּֽשְׁב֤וּ אִתּוֹ֙ לָאָ֔רֶץ. אֶלָּא דָבָר שֶׁהוּא סָמוּךְ לָאָרֶץ. מִיכָּן שֶׁהָיוּ יְשֵׁינִין עַל מִיטּוֹת כְּפוּיוֹת. בַּר קַפָּרָא אָמַר. אֵיקוֹנִין אַחַת טוֹבָה הָֽיְתָה לִי בְתוֹךְ בֵּיתְךָ וּגְרַמְתָּנִי לִכְפּוֹתָהּ. אַף אַתְּ כְּפֵה מִטָּתָךְ. וְאִית דְּמַפְקִין לִישְׁנָא. יִכְפֶּה הַסִּרְסוּר. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה תְּרֵיהוֹן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. חַד אָמַר. מִפְּנִי מַה הוּא יָשֵׁן עַל מִיטָּה כְפוּיָה. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נֵיעוּר בַּלַּיְלָה וְנִזְכַּר שֶׁהוּא אָבֵל. וְחוֹרָנָה אָמַר. מִתּוֹךְ שֶׁהוּא יָשֵׁן עַל גַּבֵּי מִיטָּה כְפוּיָה הוּא נֵיעוּר בַּלַּיְלָה וְנִזְכַּר שֶׁהוּא אָבֵל.

Traduction

אָמַר. אֵינִי כוֹפֶה אֶת הַמִּיטָּה. הֲרֵי אֲנִי יָשֵׁן עַל גַּבֵּי הַסַּפְסָל. אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. מִפְּנֵי שֶׁאָמַר. אֵינִי כוֹפֶה אֶת הַמִּיטָּה. אֲבָל אִם אָמַר. הֲרֵי אֲנִי כוֹפֶה אֶת הַמִּיטָּה. שׁוֹמְעִין לוֹ. מַתְנִיתָה לֹא אָֽמְרָה כֵן אֶלָּא וּכְשֶׁמַּבְרִין אוֹתוֹ כָּל הָעָם מְסוּבִּין עַל הָאָרֶץ וְהוּא מֵיסֵב עַל הַסַּפְסָל׃ בְּכֹהֵן גָּבוֹל. הָא בְכֹהֵן הֶדֵיוֹט לֹא. וּבְרַבִּים. הָא בְיָחִיד לֹא. וְלָא עָֽבְדִין כֵּן.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

אמר איני כופה את המטה וכו'. ומדייק מפני שאמר איני כופה את המטה אין שומעין לו שיישן ע''ג הספסל אבל אם כופה את המטה ורוצה לישן ע''ג הספסל שומעין לו והא מתני' דרפ''ב דסנהדרין דקתני כשמברין אותו וכו' משמע דוקא בכ''ג מיסב על הספסל הא בכהן הדיוט לא וכן דוקא ברבים מפני כבודם אבל ביחיד לא:

ולא עבדין כן. באמת לישב ע''ג ספסל:

כְּפִיַית הַמִּיטּוֹת פְּעָמִים עוֹשֶׂה שִׂשָּׁה חֲמִשָּׁה אַרְבָּעָה שְׁלֹשָׁה. בְּעֶרֶב שַׁבָּת שִׁשָּׁה. בְּעֶרֶב שַׁבָּת עִם דִּימְדוּמֵי חַמָּה חֲמִשָּׁה. יוֹם טוֹב לְאַחַר שַׁבָּת אַרְבָּעָה. שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁלְרֹאשׁ הַשָּׁנָה שְׁלֹשָׁה. חַד תַּלְמִיד מִן דְּרִבִּי מָנָא הוֹרִי לְחַד מִן קְרֵיבוֹי דִּנְשִׂייָא. מִשֶּׁהוּא זוֹקְפָהּ שׁוּב אֵינוֹ כוֹפָהּ. כַּמָּה יָמִים הָיָה לוֹ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. שְׁנֵי יָמִים הָיָה לוֹ. רִבִּי בָּא רִבִּי אִמִּי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי יִצְחָק. שְׁלֹשָׁה. רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא הוֹרִי לִכְפוֹתָהּ אֲפִילוּ יוֹם אֶחָד. וְאִיתְחֲמִי לֵיהּ יַ֗עַן כִּ֤י מָרִ֨יתָ֙. תַּנֵּי. הַדָּר בְּפוּנְדָּק אֵין מְחַייְבִין אוֹתוֹ לִכִפּוֹת. דְּלָא יְהֲווֹן אָֽמְרִין. חָרָשׁ הוּא.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

כפיית המטה פעמים שעושה ששה וכו'. כדמפרש ואזיל. בע''ש. מת בע''ש נוהגת ששה שאין כפיית המטה בשבת:

עם דמדומי חמה. ונחשב לימי אבלות דאכתי יום הוא ואין כאן כפיית המטה אלא חמשה ימים ואם יו''ט לאחר שבת הרי אין כאן אלא ארבעה ואם שני י''ט של ר''ה לאחר השבת ג' הן וקמ''ל שאותן הימים שנוהג בהן אבלות נוהגת כפיית המטה ואע''פ שזקפה בשבת או ביו''ט והאי מילתא אזלא לדינא דמתני' דלא בטלה ממנו גזירת שבעה עד שינהג ג' ימים קודם הרגל:

קריבוי דנשייא. קרובו של הנשיא והורי ליה דבכה''ג משהוא זוקפה שוב אינו כופה:

כמה ימים היו לו. לנהוג עוד באבלות בשעה ששאל לזה התלמיד:

הורי לכפותה אפי' יום אחד. אפי' לא נשאר לו לנהוג באבלות אלא יום אחד הורה לכפותה ואיתחמי ליה בחלמא הפסוק יען כי מרית פי ה' הנאמר באיש אלהים אשר השיבו הנביא מבית אל:

לא יהוין אמרין חורש. מכשף הוא:

הֲרֵי שֶׁמֵּת חָמִיו אוֹ חָמוֹתוֹ אוֹ אֶחָד מִקְּרוֹבֵי אִשְׁתּוֹ אֵינוֹ כוֹפָהּ לֹא לִכְחוֹל וְלֹא לִפְקוֹס אֶלָּא נוֹהֵג עִמָּהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת. וְכֵן הִיא שֶׁמֵּת חָמִיהָ אוֹ חָמוֹתָהּ אוֹ אֶחָד מִקְּרוֹבֵי בַעֲלָהּ אֵינָהּ לֹא כוֹחֶלֶת וְלֹא פוֹקֶסֶת אֶלָּא נוֹהֵגֶת עִמּוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא נוֹהֵג. שְׁמוּאֵל אָמַר. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא חָמִיו אוֹ חָמוֹתוֹ. הָא אֶחָד כָּל הַקְּרוֹבִים לֹא. רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּדָר עִמּוֹ. קָם רִבִּי יוֹסֵי עִם רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. אָמַר לֵיהּ. אַתָּה שָׁמַעְתָּ מִן אָנוּךְ הָדָא מִילְּתָא. אָמַר לִיהּ. אַבָּא לָא הֲוָה אֲמַר כֵן. אֶלָּא אֲחוֹי דְּאִיתְּתֵיהּ דְּבַר נְחֶמְיָה מִית. אֲתוֹן וּשְׁאֲלוֹן לֵיהּ. מָהוּ לִכְפּוֹת אֶת הַמִּיטָּה. אֲמַר לוֹן. לֹא צָרִיךְ. מַהוּ לִקְרוֹת אֶת שְׁמַע וּלְהִתְפַּלֵּל. אֲמַר לֵיהּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הֲרֵי שֶׁהָיָה עָסוּק עִם הַמֵּת בַּקֶּבֶר וְהִגִּיעָה עוֹנַת קִרְיַת שְׁמַע. הֲרֵי זֶה פוֹרֵשׁ לִמְקוֹם טַהֲרָה וְלוֹבֵשׁ אֶת תְּפִילָּיו וְקוֹרֵא קִרְיַת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

כדרך שהיא נוהגת. באבלות:

בדר עמו. בבית אחד:

לא הוה אמר כן. אלא כך היה מעשה אחוי דאיתתא וכו' ואמר לא צריך כלל:

מהו לקרות את שמע וכו'. כדלעיל:

מִפְּנֵי שֶׁאָֽמְרוּ שַׁבָּת עוֹלָה וְאֵינָהּ מַפְסֶקֶת וְהָֽרְגָלִים מַפְסִיקִין וְאֵינָן עוֹלִין׃ רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שֶׁהוּא מוּתָּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. קָם רִבִּי יִרְמְיָה עִם רִבִּי יוּדָה בֵּירִבִּי סִימוֹן. אָמַר לֵיהּ. הָכֵין (מִן) [אָֽמְרִין] כָּל תַּלְמִידוֹי דְרִבִּי יוֹחָנָן. לָא שְׁמַע בַּר נַשׁ מִינֵּיהּ הָדָא מִילְּתֳא אֶלָּא אָבוּךְ אָמַר לֵיהּ רִבִּי יַעֲקֹב. אִין דְּאִיתְאַמָרַת לָא אִיתְאַמָרַת אֶלָּא מִן אִילֵּין מִילַּייָא דְּהָכֵין הָכֵין. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָֽמְרָה. שֶׁהוּא אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. דְּאָמַר רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וַהֲלֹא אָֽמְרוּ. אֵין אֵבֶל בָּרֶגֶל. אֶלָּא שֶׁהָרַבִּים נוֹהֲגִין בּוֹ בְצִינְעָה. מָהוּ בְצִינְעָה. שֶׁהוּא אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. הָתִיבוּן. הֲרֵי הָרֶגֶל הֲרֵי הוּא אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה וְאֵינוֹ עוֹלֶה. אַף הַשַּׁבָּת הוֹאִיל וְהִיא אֲסוּרָה בְתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה לֹא תַעֲלֶה. אָמַר רִבִּי בָּא. אֶיפְשַׁר לְשִׁבְעָה בְלֹא רֶגֶל. אֲבָל אֵי אֶיפְשַׁר לְשִׁבְעָה בְלֹא שַׁבָּת.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

שהיא מותר בתשמיש המטה. בשבת וקם ר' ירמיה עם בריה דר' סימין וא''ל הלא לכל התלמידים דר' יוחנן שאלתי ואין אחד מהם שמע זה ממנו אלא אבוך בתמיה:

אין דאיתאמרת וכו'. אם נאמר דבר זה לא נאמר אלא מהדברים שנתאמרו מן אילין דהכין דהכין המגמגמין וחושבין שכך וכך הוא ואינו אמת. והרבה כזה תמצא בזה הש''ס דמילתיה דריב''ל אמר שהוא אסור בתשמיש המטה בשבת כדאשמועינן מדלקמן דאמר ר' סימון וכו':

התיבון הרי הרגל שהוא אסור בתשמיש המטה. אם לא נהג אבלות קודם הרגל נוהג בו דבר שבצינעא ואינו עולה למנין שבעה אלא מפסקת וכדתנן במתני' א''כ אף השבת וכו' לא תעלה ותהא דינה כדין הרגל:

איפשר לשבעה בלא רגל אבל אי איפשר לשבעה בלא שבת. ואם אתה אומר כך שתפסיק כמו הרגל אם כן לא תמצא אבלות שבעה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source